חרם בבית ספר? כך תעזרו לילד שלכם להתמודד


פורסם בתאריך 26 במרץ 2015 – 14:49 | מאת חינוך ישראל

תופעת החרם החברתי נפוצה מאוד בגילאי בית הספר. יחד עם זאת, העובדה שזוהי תופעה נפוצה בהחלט איננה מעודדת את הילד או הילדה שסובלים מכך. בשורות הבאות נסקור את התופעה מכמה היבטים. ראשית, נראה מהו היקף התופעה ומהם המניעים לכך. שנית, נבין מדוע התופעה כיום לובשת צורה חמורה יותר לעומת העבר. שלישית, נספק כמה וכמה טיפים ורעיונות להתמודדות עם התופעה.

לא אשמת הילד

ישנם אנשים שסבורים שילד שנקלע למצב שבו הוא מוחרם ככל הנראה התנהג שלא בצורה נכונה או "מקובלת" ושעליו ללמוד להתנהג נכון מבחינה חברתית. יש הסבורים גם שקבלת טיפול פסיכולוגי בלבד תוכל לשפר את המצב בזכות שיפור ביטחון עצמי והעלאת מודעות עצמית. עם זאת, למרות שלעיתים גם הילד המוחרם יכול לשנות את התנהגותו כחלק משינוי המצב, כמעט תמיד הוא נקלע למצב כזה שלא מרצונו ולא באשמתו.

מומחים מסבירים שכמעט בכל כיתה בבית הספר היסודי ניתן למצוא את תופעת החרם הידועה לשמצה. קרוב לעשרים אחוזים מהילדים חוו על בשרם את התופעה הלא נעימה ועוד לא דיברנו על ההשפעה של הרשתות החברתיות והאינטרנט. כיום, ישנם מקרים שבהם מריבה שולית וחרם של כמה ילדים מהכיתה הופכים למשהו רחב בהרבה, חוצה גבולות וחוצה מסגרות. התנהגות מעליבה, פוגענית או התעלמות ניכרים היטב בצורה של הימנעות מפעילות חברתית, ירידה בלימודים, דיכאון ועוד. הסיבות אגב, קשורות לא פעם ברצון של מנהיג החרם לשפר את מעמדו החברתי ולגבש סביבו קבוצה של תומכים.

תמיכה בלתי מסויגת

לא משנה אם מדובר בחרם כיתתי מאורגן או שהחרם לבש צורה "מודרנית" ורחבת היקף דרך הרשתות החברתיות השונות, הכלל הראשון והחשוב ביותר הוא לספק לילד תמיכה בלתי מסויגת. הקושי המרכזי של החרם, במיוחד בגיל הילדות והנעורים נובע מכך שקשריו של הילד עם החברה מתמקדים ברובם בילדי הכיתה.

כאשר ילדי הכיתה ולעיתים גם תלמידי בית הספר האחרים מבצעים חרם ולעתים גם התעללות חברתית אחרת, הילד מרגיש מבודד, לבד, חסר אונים. על ההורים לספק הרבה מאוד חום ואהבה, אכפתיות ותשומת לב למצבו של הילד. גם אם אין בכך תשובה מידית ופתרון מידי, הרי שזוהי משענת חשובה ומקור לכוח ותחושה שיש מקום מוגן.

מעלים ביטחון עצמי

מלבד העובדה שהילד צריך להרגיש שהבית הוא מקום בטוח וההורים עומדים מאחוריו באופן מלא, יש דברים רבים נוספים שניתן לעשות.

  • שיחות – חשוב לשוחח עם הילד ולהסביר לו שמדובר במצב זמני, שיסתיים. פעמים רבות מנהיגי החרם מתעייפים מכך לאחר זמן ומחפשים לעצמם עיסוק מעניין יותר.
  • מסגרות חברתיות נוספות – מציאה של מסגרות נוספות בחוגים, בצופים, בקרב ילדים שאינם מאותו בית ספר, תוביל לחברים חדשים ולקשרים משמעותיים ומחזקים.
  • שיפור ביטחון עצמי – העלאת הביטחון העצמי, בין אם בדרך של טיפול פסיכולוגי בין אם באמצעות השתתפות בחוג לאומנויות לחימה ובין אם בדרכים אחרות תסייע לילד ותקרין גם על יחסיו החברתיים.
  • במקרים שהדבר מתארך, כדאי לקיים התערבות ישירה בין אם דרך המחנכת ובין אם בשיחה בין ההורים. רק אם אין כל ברירה אפשר לשקול מעבר לבית ספר אחר כסוג של התחלה חדשה.

 

מצטערים, אפשרות הוספת תגובות סגורה.